הכירו את הארץ: מערות קומראן באזור יהודה ושומרון פתוחות לקהל הרחב

יחידת שמורות הטבע והפארקים במנהל האזרחי מעבירה סיורים מיוחדים במערות קומראן שביהודה ושומרון; הטיולים מהווים חלק בלתי נפרד מהפעילות החינמית המתקיימת באזור והפתוחה לקהל הרחב 

המנהל האזרחי, האחראי על שטחי יהודה ושומרון ביחידת מתפ"ש, עורך במהלך השנה מגוון רחב של סיורים ופעילויות ללא עלות הפתוחות לקהל הרחב. אחת מאותן פעילויות אשר מציעים אנשי המנהל מתקיימת במתחם מערות קומראן, שם השקיעו אנשי המנהל מאמצים ומשאבים רבים עקב חשיבותן ההיסטורית של המערות.

 

מערות קומראן נחשפו לראשונה לפני כ-70 שנה על ידי נער בדואי, שיצא לתור אחר עז שהלכה לאיבוד. במערות אלו נמצאו כ-900 מגילות עתיקות המכונות "מגילות ים המלח". מגילות אלו נותרו קבורות במשך כמעט 2,000 שנה, עד שנמצאו במקרה על ידי אותו נער. המגילות ידועות גם בשם "מגילות מדבר יהודה" והשתייכו לקהילת האיסיים, אשר התגוררה באזור בתקופת בר כוכבא.

האיסיים היו קבוצה יהודית סגפנית וכת סודית, אשר שמרה את כל אודותיה בין חברי הקהילה. ההשתייכות לקהילה לא הייתה פשוטה כלל, שכן כל המעוניין להצטרף אליה התחייב בשבועה לשמור על סודות הכת ומנהגיה, מה שהפך את המצטרף לשותף ב"סוד היחיד". האיסיים נהגו לבודד את עצמם ולא לפרסם דבר ברבים. סיפוריהם הועברו מחבר קהילה אחד לרעהו, בעיקר בעל פה, ולכן ספק אם רבים מחוץ לקהילה ידעו על קיומה, עוד בחייהם.

 

"מגילות ים המלח", אשר התגלו במערות קומראן, נכתבו במהלך המאות השלישית עד הראשונה לפני הספירה. בחלק מהטקסטים שנחקרו, נמצאו תיאורים בדבר אמונות ומנהגים של כיתות דתיות ייחודיות אשר ייתכן ומשקפות את פעילות הלמידה של קהילת האיסיים. המגילות נכתבו בשפות שונות, רובן בשפה העברית, אך חלקן גם בארמית וביוונית.

מאז גילוי המערות נערכו במקום חפירות ארכיאולוגיות רבות במסגרתן התגלו שרידי ישוב, אשר לפי הערכות החוקרים נבנה בין השנים 130 ל-150 לפני הספירה. כיום קיים במתחם פארק, הפתוח במשך כל השנה למבקרים.

בחג החנוכה שנת 2016 נערכו במערות מגוון פעילויות, אשר נועדו לתת טעימה על אורח החיים שהתנהל באזור. "אנו רואים חשיבות רבה בשימור האתרים ההיסטוריים באזור. דרכם ניתן ללמוד את ההיסטוריה ולהגביר את מודעות הציבור למורשת ולחשיבות שמירתה והטמעתה", אמר נפתלי כהן, קצין שמירות הטבע והפארקים במנהל האזרחי.