הנסתר מתחת לגלוי: נחשף פסיפס עתיק נוסף במגדל עוז שבגוש עציון

 

במהלך עבודות שימור בכנסייה הביזאנטית במגדל עוז בשנה האחרונה, גילתה יחידת הארכיאולוגיה של המנהל האזרחי רצפת פסיפס מהמאה החמישית, אשר הסתתרה מתחת לשכבת פסיפס נוספת. הממצא חשף את  הקשר בין שני מתחמים עתיקים במקום: מערת קבורה וכנסייה

יחידת הארכיאולוגיה של המנהל האזרחי חשפה במהלך שנת 2016 פסיפס בשלמותו, אשר התגלה על ידי היחידה לראשונה בחודש מרס האחרון. בזכות הממצא הובן כי הכנסייה במקום הוקמה בעקבות מערת קבורה קטנה של קדושים, אשר היוותה מוקד עליה לרגל של קהל מאמינים רחב.

כבר לפני כארבעים שנה, התגלו במערה זו למעלה מ-11 שרידים של אנשי קדושה מהמאה החמישית, אך העבודות במקום הופסקו. רק בשנת 2015 חודשה החפירה במגדל עוז לצורך פיתוח האזור, על ידי יחידת הארכיאולוגיה של המנהל האזרחי. מאז תחילת החפירות המחודשות באתר הארכיאולוגי, הובהרו מספר שאלות הנוגעות לשלבי הקמת האתר וזמניהם.

archeologyingush.jpg 

לפי הממצאים, בניית הכנסייה הושלמה, ככל הנראה, באמצע המאה השישית. עם המשך החפירות והוצאת רצפת פסיפס לטובת שימור, נגלתה שכבת פסיפס נוספת, אשר להערכת מומחים, נבנתה בשלב מוקדם יותר ומעידה על פער תקופתי ניכר בשלבי הבנייה של המתחם. בימים אלה עוסקת יחידת הארכיאולוגיה של המנהל האזרחי בחקר שלב הביניים בין התקופות.

על פי קצין המטה לענייני ארכיאולוגיה במנהל האזרחי, חנניה היזמי, תגלית זו יכולה להעיד כי ייתכן שהכנסייה נוסדה כבר במאה הרביעית לספירה וכי חשיפת הפסיפס השלימה את התמונה הכוללת של ההתפתחות באזור: "מדהים שמערה כל כך קטנה הביאה  לבנייה של קומפלקס כנסייתי גדול ומפואר, מנזר ובית הארחה". עוד הוסיף היזמי כי "גודל המערה מצביע על הצניעות של האנשים אשר חיו במקום קטן, לאור הרצון להתבודד ולחיות חיי צנע".

חורבן הכנסייה מתוארך למחצית הראשונה של המאה השביעית, במסגרת אירוע אלים שהתרחש במקום ועליו למדים הארכיאולוגים בהתבסס על ממצאי חפצי קודש מנותצים, שרידי מזון שהושלכו וכן מראש חץ שנמצא במקום. בנוסף, ניתוח ראשוני של שרידי בעלי חיים שנאספו במהלך החפירות מראה כי החזיר, אשר היווה מאכל חשוב עבור יושבי המקום בתקופה הביזנטית, נעלם לחלוטין עם חורבן הכנסייה, מה שמעיד על אפשרות של השתלטות אוכלוסייה חדשה על האזור.

לארכיאולוגים נותרה סוגיה אחת לפענוח העוסקת בזהות הקדושים הקבורים אשר הביאו להתפתחות המבנים. מתחם שלם אשר נמצא מחוץ לכנסייה ושוכן בתוך תחומי הישוב מגדל עוז, טרם נחקר ומעורר תהיות נוספות לגבי הקשר שבין האתר לבין הקומפלקס של הכנסייה.

ארכיאולוג מחוז יהודה במנהל האזרחי, חיים שקולניק, הוסיף: "מדובר במכלול מבנים אשר נמצאים שבעים מטרים צפונית לכנסייה ובו שרידים של מבנה ציבורי רחב ידיים עם פסיפסים, עמודים וחדרים אשר טרם נחפרו. קיים ללא ספק קשר בין הכנסייה למכלול מבנים זה ואנו מקווים שבעתיד הקרוב נוכל לבצע חפירה ארכיאולוגית במקום שתוכל להאיר לנו מידע על מהות הקשר בין שני המוקדים". בנוסף אמר כי, "הכנסייה, בצורה שבה נבנתה הינה ייחודית בארץ ישראל וכיום אין לנו דוגמאות נוספות לכנסיות מסוג זה".

קצין המטה לענייני ארכיאולוגיה של המנהל האזרחי הוסיף, כי במהלך השנה הקרובה ימשכו עבודות החשיפה של הכנסייה ומחוצה לה ויבוצעו עבודות שימור של הפסיפסים שהתגלו. "אני מקווה שבהמשך המקום יוכשר ויונגש לכלל הציבור על מנת שיוכלו להגיע ולהתרשם מהממצאים שהתגלו".